כבר תקופה ארוכה שאתם חולמים להרחיב את הדירה שלכם או להוסיף לה את הדברים שבאמת יהפכו אותה לבית החלומות שלכם. אז חסכתם בכל חודש לטובת המטרה הנחשקת, דמיינתם את עצמכם צופים בשקיעה עם כוס יין במרפסת החדשה שתבנו ולכל החברים במשרד סיפרתם שזה “אוטוטו קורה”.
עכשיו, כשסוף סוף גיבשתם את הרעיון שתרצו לרוץ איתו, אתם מבינים שהדרך לגן העדן רצופה גם בלא מעט ביורוקרטיה מצד הרשויות. הדבר הראשון שיש לבצע לפני שינויים במבנה הנכס שלכם הוא להוציא “היתר בנייה”. למי שלא מכיר את המושג, הוא עשוי להיראות מעט מבלבל בהתחלה.
ברגע שמבינים מה בדיוק צריך לעשות על מנת להשיג את ההיתר הנכסף, כל התהליך פתאום נדמה פשוט הרבה יותר. כדי לעזור לכם לעשות את זה ולוודא שתגשימו את החלום – ריכזנו בעבורכם את כל המידע שתצטרכו להכיר על כל שלב בתהליך:
השלב הראשון: האם בכלל צריך היתר?
החוק בישראל מחייב קבלת היתר בנייה על כל שינוי חיצוני שאתם עושים במבנה. תחת המטרייה הזאת נכנסות מגוון עבודות בנייה, לרבות הוספת ממ”ד, הכנסת מעלית, הרחבת הדירה, הוספת מרפסת, סגירת מרפסת שמש, פתיחת מרפסת מקורה, סגירת חנייה, פתיחת חלון חיצוני, בנייה של אזור חדש בדירה, בניית מחסן ועוד.
כאשר השינוי שאתם רוצים לבצע הוא פנימי בלבד ולא טומן בחובו שינויים חיצוניים במבנה – לדוגמה, הריסת קיר פנימי בתוך הדירה, אתם לא צריכים לקבל היתר בנייה. עם זאת, הריסת קיר חייבת כמובן להתבצע בליווי אדריכל או מהנדס על מנת להבטיח שהשינוי לא יפגע ביסודות המבנה.
השלב השני: דייט ראשון עם הרשויות
כעת יהיה עליכם לפנות לרשות המקומית באזור מגוריכם בבקשה לקבלת מידע מוקדם על אחוזי הבנייה בנכס שלכם. אלו מסמכים הכוללים בין היתר את הוראות התב”ע על הקרקע שלכם, השטחים המותרים לבנייה, הפקעות שעשויות לחול על הנכס, קווי הבניין, מספר הקומות ועוד. כדי להקל על עצמכם ולייעל את התהליך, מומלץ לפנות כבר בשלב הזה לאדריכל לבירור היתכנות, זכויות הבנייה והאישורים הדרושים לכם. שימו לב כי רק אדריכל, הנדסאי או מהנדס רשאים לערוך את הבקשה שלכם להיתר בנייה.
השלב השלישי: מודדים ובודקים
כעת, איש המקצוע יבין את הצורך שלכם ויתרגם אותו לבקשה להיתר בנייה, אשר כוללת מפות, תרשימים ומידע חיוני נוסף לרבות הגדרת השימוש במבנה, חומרי הבניין שבהם תשתמשו, חישוב שטחי הבנייה, חישוב אחוזי הבנייה ועוד.
לבקשה ניתן ורצוי לצרף גם בקשות להקלות, אם אתם או איש המקצוע חושבים שאתם זכאים להן. בנוסף, יש לצרף נוסח טאבו מעודכן או אישור זכויות וכן אישור מדיירי הבניין לשינוי אם אתם חיים בבית משותף. כדי לשפר את הסיכויים לאישור הבקשה, מומלץ להיעזר במומחים של אינדור, אשר מנוסים מאוד במיקסום זכויות ואחוזי בנייה.
חשוב להבין, ככל שתשכילו לבחור בבעל מקצוע מיומן עם ניסיון בהגשת בקשות מהסוג הזה – כך תסירו דאגות מיותרות מליבכם ותבטיחו שהדברים ייעשו בצורה נכונה תוך ניצול מרבי של זכויות הבנייה המותרות והרצויות. לכן הבחירה בגורם המקצועי שילווה אתכם היא קריטית ותשפיע רבות גם על השקט הנפשי שלכם, גם על הסיכויים לאישור הבקשה וגם על משך התהליך.
השלב הרביעי: דייט שני ברשויות
עכשיו העניינים הופכים רציניים יותר – כעת איש המקצוע שילווה אתכם יפתח תיק מידע להיתר, יצרף אליו את כל המסמכים הדרושים ויגיש את הבקשה לרשות המקומית. תיק הבקשה כולל את מה שנקרא בשפה המקצועית “הרמוניקה” או “גרמושקה” – מכלול התוכניות והטפסים שהכין בעבורכם איש המקצוע, פרטי המהנדס האחראי, נסח טאבו חתום ומקורי מלשכת רישום המקרקעין וחתימה של מנהל מקרקעי ישראל על התוכנית אם הקרקע שאתם רוצים לבנות עליה שייכת למנהל.
השלב החמישי: כל מה שנשאר זה לחכות
החלק המרגש והאמוציונלי בכל תהליך הוא ההמתנה. כעת יהיה עליכם להמתין להחלטת הוועדה ולאישורים מהמחלקות השונות. ביוני 2017 נכנסו לתוקף כמה תקנות שמטרתן להפחית את משך ההמתנה לקבלת היתר. לדברי שר האוצר דאז משה כחלון, ההמתנה להיתר לא תעלה מעתה על 45 ימים מרגע קליטת הבקשה. עם זאת, כידוע במציאות הישראלית דברים בכל זאת עלולים להתעכב גם מעבר לכך. בנקודה הזאת חשוב לשמור על סבלנות ואורך רוח.
קיבלתי תשובה – מה עכשיו?
אם הוועדה שללה את הבקשה שלכם, תוכלו להגיש ערעור תוך 30 ימים, לנמק אותו היטב ולצרף אסמכתאות ואישורים שתומכים בו. גם בהגשת הערעור מומלץ להיעזר באיש המקצוע שליווה אתכם לאורך כל התהליך כדי לשפר את סיכויי הקבלה.
הבקשה שלכם אושרה? ברכות! אבל לפני שפותחים את השמפניה, עליכם לשלם עוד כמה אגרות והיטלים לרשויות. לאחר התשלום, ההיתר שתקבלו יהיה תקף לתקופה של שלוש שנים מיום הוצאתו. לכן, כדאי למהר ולקבוע פגישה נוספת עם האדריכל או עם קבלן ביצוע על מנת להוציא לפועל את החלום שיושב לכם בירכתי המוח כבר כל כך הרבה זמן.
